בראיון לביזנסוויק מספר רוד גרסיה על תוכנית ה-MBA של MIT Sloan ועל תהליך הקבלה.
קודם כל גרסיה חולק על הדעה הרווחת שביה"ס מתאים רק למדענים ומתמטיקאים, וטוען שהתוכנית לא בהכרח שמה דגש על הצד הכמותי יותר מתוכניות אחרות. גרסיה מתייחס לתחרותיות בקבלה לתוכנית (כ-12 מועמדים מתחרים על כל מקום פנוי) ומספר שהם נאלצים לדחות מועמדים מצויינים רק בגלל חוסר מקום.
לגבי התאמה של מועמדים לתוכנית, טוען גרסיה שגם מועמדים ללא רקע כמותי פונים לתוכנית אם הם מרגישים שהיא מתאימה להם, אבל בכל זאת יש בתוכנית אחוז גבוה של מועמדים עם רקע כמותי.
ביה"ס מקבל בין 4000-5000 אפליקיישנס בכל שנה, וגרסיה מסביר שמועמד שרוצה לבלוט צריך להראות יכולות מוכחות והצלחה – ציוני תואר ו-GMAT, נסיון תעסוקתי, מוניטין בחברה, תואר ראשון איכותי ממוסד איכותי. אולם ישנן תכונות נוספות שקצת יותר קשה לגלות במועמדים, כגון כישורים בבניית אמון ומערכות יחסים טובות. ביה"ס מחפש מועמדים הישגיים, שלא רק חושבים אלא גם יודעים לבצע.
גרסיה מסביר שאין ציון GMAT מינימלי שנדרש כדי להתקבל לתוכנית, או מספר מינימלי של שנות נסיון תעסוקתי, מאחר וביה"ס מסתכל על כל מועמד כמכלול ומחפש איזון בין המרכיבים השונים באפליקיישן.
לגבי טעויות נפוצות באפליקיישן, גרסיה מספר שאחת הטעויות הנפוצות של מועמדים היא מיחזור חיבורים שכתבו לבי"ס אחר, דבר שקל לגלות. טעות נוספת היא ניהול לא נכון של הממליצים כדי למנוע איחור בהגשת ההמלצות. בעיה נוספת היא שיש מועמדים רבים שלא יודעים לכתוב cover letter.
בנושא של בחירת ממליצים, גרסיה אומר שכדאי לבחור בממליץ שמכיר היטב את המועמד (רצוי מישהו שעבד איתו) כדי שיוכל לספר עליו סיפורים ולספק מידע רב.
גרסיה ממליץ למועמדים בינ"ל להגיש בסיבוב הראשון ולא לחכות לסיבוב השני, אז יהיה להם יותר קשה להתקבל.
לגבי מועמדים שנדחים מהתוכנית, גרסיה מסביר שחלק מהם פשוט לא טובים מספיק, בעוד אחרים נדחים מחוסר מקום. מועמדים שנדחו ומעוניינים לנסות שוב צריכים לחשוב מה הם יכולים לשפר במועמדות שלהם (ציון GMAT, נסיון תעסוקתי). בנוסף, מומלץ לעבור שוב על האפליקיישן או לתת למישהו אחר לקרוא אותו. בכל אופן, ועדת הקבלה לא נותנת פידבק למועמדים שנדחו.
גרסיה מספר על 2 מסלולי חדשים בתוכנית – מימון ויזמות. לגבי מציאת עבודה בסיום התואר, גרסיה מדגיש את היתרון במיקומו של ביה"ס בקרבת בוסטון, בה נמצאות חברות רבות מכל התחומים, ומספר שביה"ס מנסה לעזור לסטודנטים במציאת עבודה ולשווק אותם לחברות המגייסות כדי להתגבר על המצב הקשה בשוק העבודה.לסיום, אתם מוזמנים להיזכר בדברים שאמר רוד גרסיה בשיחת ועידה עם יועצי ארינגו לפני כמה חודשים:
קודם כל גרסיה חולק על הדעה הרווחת שביה"ס מתאים רק למדענים ומתמטיקאים, וטוען שהתוכנית לא בהכרח שמה דגש על הצד הכמותי יותר מתוכניות אחרות. גרסיה מתייחס לתחרותיות בקבלה לתוכנית (כ-12 מועמדים מתחרים על כל מקום פנוי) ומספר שהם נאלצים לדחות מועמדים מצויינים רק בגלל חוסר מקום.
לגבי התאמה של מועמדים לתוכנית, טוען גרסיה שגם מועמדים ללא רקע כמותי פונים לתוכנית אם הם מרגישים שהיא מתאימה להם, אבל בכל זאת יש בתוכנית אחוז גבוה של מועמדים עם רקע כמותי.
ביה"ס מקבל בין 4000-5000 אפליקיישנס בכל שנה, וגרסיה מסביר שמועמד שרוצה לבלוט צריך להראות יכולות מוכחות והצלחה – ציוני תואר ו-GMAT, נסיון תעסוקתי, מוניטין בחברה, תואר ראשון איכותי ממוסד איכותי. אולם ישנן תכונות נוספות שקצת יותר קשה לגלות במועמדים, כגון כישורים בבניית אמון ומערכות יחסים טובות. ביה"ס מחפש מועמדים הישגיים, שלא רק חושבים אלא גם יודעים לבצע.
גרסיה מסביר שאין ציון GMAT מינימלי שנדרש כדי להתקבל לתוכנית, או מספר מינימלי של שנות נסיון תעסוקתי, מאחר וביה"ס מסתכל על כל מועמד כמכלול ומחפש איזון בין המרכיבים השונים באפליקיישן.
לגבי טעויות נפוצות באפליקיישן, גרסיה מספר שאחת הטעויות הנפוצות של מועמדים היא מיחזור חיבורים שכתבו לבי"ס אחר, דבר שקל לגלות. טעות נוספת היא ניהול לא נכון של הממליצים כדי למנוע איחור בהגשת ההמלצות. בעיה נוספת היא שיש מועמדים רבים שלא יודעים לכתוב cover letter.
בנושא של בחירת ממליצים, גרסיה אומר שכדאי לבחור בממליץ שמכיר היטב את המועמד (רצוי מישהו שעבד איתו) כדי שיוכל לספר עליו סיפורים ולספק מידע רב.
גרסיה ממליץ למועמדים בינ"ל להגיש בסיבוב הראשון ולא לחכות לסיבוב השני, אז יהיה להם יותר קשה להתקבל.
לגבי מועמדים שנדחים מהתוכנית, גרסיה מסביר שחלק מהם פשוט לא טובים מספיק, בעוד אחרים נדחים מחוסר מקום. מועמדים שנדחו ומעוניינים לנסות שוב צריכים לחשוב מה הם יכולים לשפר במועמדות שלהם (ציון GMAT, נסיון תעסוקתי). בנוסף, מומלץ לעבור שוב על האפליקיישן או לתת למישהו אחר לקרוא אותו. בכל אופן, ועדת הקבלה לא נותנת פידבק למועמדים שנדחו.
גרסיה מספר על 2 מסלולי חדשים בתוכנית – מימון ויזמות. לגבי מציאת עבודה בסיום התואר, גרסיה מדגיש את היתרון במיקומו של ביה"ס בקרבת בוסטון, בה נמצאות חברות רבות מכל התחומים, ומספר שביה"ס מנסה לעזור לסטודנטים במציאת עבודה ולשווק אותם לחברות המגייסות כדי להתגבר על המצב הקשה בשוק העבודה.לסיום, אתם מוזמנים להיזכר בדברים שאמר רוד גרסיה בשיחת ועידה עם יועצי ארינגו לפני כמה חודשים:
הכניסו אותי לעניינים (פונה בעוד יותר משנה)
הכניסו אותי לעניינים (פונה בעוד פחות משנה)
