חברים,
רציתי להפנות את תשומת ליבכם לדיון מעניין שהתעורר לאחרונה בפורום www.MBAchances.co.il, בנושא מציאת עבודה לאחר התואר ובחירת בתי הספר המתאימים.
במהלך הדיון המעמיק שיתפו בוגרי ה-MBA הישראלים בחוויותיהם ובתהליך שעברו דרך הגשת האפליקיישן, הלימודים ומציאת עבודה בסוף התואר.
בין השאלות שנדונו שם – האם ניתן להגיע למשרה בכירה גם מבית ספר פחות יוקרתי? איך מצליח ישראלי להשתלב בעולם העסקים האמריקאי? האם כדאי להישאר לעבוד בחו”ל או לחזור לארץ? מהי ההתמחות של כל בי”ס ולאיזו תעשיה נכנסים מרבית בוגריו?להלן ציטוטים נבחרים:
“הקושי של זרים במציאת עבודה הוא בהיותם זרים לתרבות האמריקאית, לא בהכרח קשור לסטאטוס אישורי העבודה שלהם. לישראלי, הודי או סיני יהיה כמעט בלתי אפשרי לעבוד בשווק מוצרי צריכה בארה”ב. המנטאליות כל כך שונה, הספורט השני הכי נצפה בארה”ב הוא נאסקר – מכוניות נוסעות בסיבובים במשך שעות. מלבד פוטבול, זה מהווה מוקד מרכזי למאמצי פרסום למוצרים לגברים. כיצד תושב זר יתחבר לזה? זה מה שחושב המגייס עבור החברה. כדי לחסוך לעצמו כאב ראש הוא פשוט רושם על התפקיד – לאזרחים/תושבי קבע בלבד – ובכך חוסך לעצמו בזבוז זמן בקריאת קורות חיים של זרים. הוא לא יכול לרשום בהגדרת התפקיד – רק לכאלה שגדלו בארה”ב כי אז מדובר באפליה על רקע מוצא לאומי, דבר שאסור לפי חוק פדראלי. אין בעיה “להפלות” על רקע סטאטוס אישורי עבודה.
אם ה-MBA הוא “חלום” אז עדיף להמשיך לחלום – זה זול יותר ככה. אף חברה לא תגייס אותך רק כי למדת במוסד זה או אחר, הם יגייסו אותך בגלל אתה יכול לתרום להם לשורה התחתונה. העובדה שיש אנשים שעל הנייר יש להם פוטנציאל גבוהה יותר מושכת חברות לבתי הספר המובילים. התואר הוא אמצעי ולא מטרה. אם התואר הוא המטרה שלך אז מה אחר כך?
כאשר מקינזי, ביין ודומיהם באים לקמפוס מסוים זה רק השלב הראשון – לאחר מכן אתה נמדד באופן אובייקטיבי מול כל המועמדים שלהם. אם אתה אותו “חומר איכותי” אתה תוכל להגיע לאותו מקום עבודה גם אם אתה לומד בבית ספר שמדורג 2 או 20, זה אולי ידרוש יותר עבודה לקבל את הראיון אבל אז אתה באותו נקודה כמו כל מועמד אחר.”

מומלץ לקרוא!
https://aringo.co.il/forum/display_topic_threads.asp?ForumID=1&TopicID=209&Threadpage=231

הכניסו אותי לעניינים (פונה בעוד יותר משנה)
הכניסו אותי לעניינים (פונה בעוד פחות משנה)