כתבה באתר Poets & Quants מנתחת את השינויים בממוצע ציוני ה-GMAT של הסטודנטים בתוכניות ה-MBA המובילות בארה"ב בחמש השנים האחרונות. מתוך 25 התוכניות המובילות, ב-17 תוכניות עלה ממוצע ה-GMAT בחמש השנים האחרונות.
לדוגמא, בוורטון נרשמה קפיצה של 14 נקודות מ-718 ב-2011 ל-732 ב-2015, ועושה רושם שהם שמים דגש מיוחד בתהליך הקבלה על ציון ה-GMAT של המועמד. בקלוג קפיצה של 12 נקודות (724 לעומת 712) וכך גם ב-UNC (מ-689 ל-701). העליה הגדולה ביותר של 26 נקודות נרשמה ב-Broad.
העליה בממוצעי ה-GMAT של הסטודנטים בתוכניות המובילות לא מעידה בהכרח על השיפור באיכות הסטודנטים, אלא בעיקר על העובדה כי בתי הספר מתחרים על מועמדים עם ציונים גבוהים ומציעים להם מלגות כדי לפתות אותם להגיע ובכך לשפר את מיקומם בדירוגים השונים שמתבססים בין השאר על ממוצע ה-GMAT של הסטודנטים. למרות זאת חשוב לציין שישנם מקרים של סטודנטים שמתקבלים עם ציונים נמוכים – בשנה שעברה הרוורד קיבלו מועמד עם ציון של 510, בעוד וורטון קיבלו מועמד עם ציון של 620.
דווקא סטנפורד, שנמצאים במקום הראשון בממוצע ציוני ה-GMAT של הסטודנטים שלהם, חוו ירידה של 6 נקודות מ-739 ב-2011 ל-733 בשנה שעברה, ועושה רושם שכיום הם שמים פחות דגש על ה-GMAT בתהליך הקבלה ויותר על היבטים אחרים בפרופיל של המועמד.
בהרוורד כמעט ולא נרשמו שינויים בממוצע לאורך חמש השנים האחרונות והוא נע בין 724-727, וכך גם בקולומביה (ממוצע יציב של 715-716) ובברקלי (714-717). בשיקגו הממוצע עומד על 726 (עליה של 7 נקודות לעומת 2011), ב-MIT על 716 (עליה של 6 נקודות מ-2011). התוכניות המובילות בטופ 20 עם ממוצע מתחת ל-700 הן דיוק עם 696, קורנל עם 697, מקומבס עם 694, Tepper עם 690 ואמורי עם 678.
מה קורה באירופה? באינסאד הממוצע הוא 703, ב-LBS הממוצע הוא 701, באוקספורד 690, בקיימברידג' 680 וב-IE ו-IMD הממוצע הוא 672.