כתבה בביזנסוויק חושפת את השיטות של ועדות הקבלה לתוכניות ה-MBA לעקוב אחר העניין שמגלה המועמד בתוכנית ואת השפעתו על סיכויי הקבלה. לדוגמא, תוכנית ה-MBA של Fuqua באוניברסיטת Duke שמשתמשת בתוכנה מיוחדת כדי לעקוב אחר העניין שהביע המועמד כלפי ביה”ס, ומציינת בין השאר האם המועמד שלח אימיילים לועדת הקבלה, כמה פעמים נכח באירועים שמארגן ביה”ס וכו’. בתי ספר אחרים משתמשים בתוכנות אפילו יותר מתוחכמות כדי לשקלל נתונים כגון אילו מועמדים עברו ראיון עם בוגר התוכנית או ביקשו מידע על התוכנית. כל הנתונים האלו משוקללים בפרופיל של המועמד ביחד עם הציונים והחיבורים שלו ומשפיעים על החלטות הקבלה.

לנתונים אלו ישנה השפעה על סיכויי הקבלה של המועמד, מאחר וועדת הקבלה רוצה לדעת מיהם המועמדים שממש רוצים להתקבל לתוכנית, כלומר ביה”ס יעדיף לקבל מועמד שאכן יירשם לתוכנית במידה ויתקבל ובכך יעלה את נתון ה-Yield החשוב כל כך ליוקרה של ביה”ס. גם שיקגו וקלוג החלו לאחרונה להשתמש בתוכנות כאלו, אשר למעשה משווקות כתוכנות שנועדו למקסם את ה-Yield, מאחר ומועמדים מגישים בדרך כלל למספר תוכניות ולכן במקרים רבים לא נרשמים לתוכנית שמקבלת אותם.
חשוב לציין כי חלק מבתי הספר טוענים כי הנתונים הנ”ל אינם מהווים מרכיב מרכזי בהחלטות הקבלה. ברקלי ו-MIT לא משתמשות בתוכנות כאלו כדי לעקוב אחר רמת העניין שהביע כל מועמד בתוכנית.

הכניסו אותי לעניינים (פונה בעוד יותר משנה)
הכניסו אותי לעניינים (פונה בעוד פחות משנה)