תוכנית ה-MBA של שיקגו בות’ היא אחת המובילות בארה”ב ובעולם, ומדי שנה פונים ומתקבלים אליה ישראלים רבים. ארינגו קיימה ראיון קצר עם תום נוף, סטודנטית בתוכנית, כדי לשמוע ממנה על ביה”ס ותוכנית ה-MBA, על תהליך הקבלה והחיים בקמפוס:

תוכלי לספר לנו קצת על הרקע שלך לפני ה-MBA?

הייתי סטודנטית מצטיינת וגויסתי ל-8200 שם שירתתי 3 שנים. בזכות השירות שם והאנשים שפגשתי, התאהבתי בתכנות ובאופן בו הוא מאפשר ליצור משהו חדש מאפס.  לאחר הצבא נרשמתי לתואר ראשון בהנדסת תוכנה בטכניון ותוך כדי הלימודים עשיתי תואר נוסף בכלכלה התנהגותית, תוך כדי עבודה כמתמחה במיקרוסופט כמהנדסת תוכנה. לאחר סיום התואר התחלית לעבוד במשרה מלאה במיקרוסופט, ובשעות הפנאי התנדבתי ב”פעמונים” ועסקתי באפיה וביוגה.

מה מיוחד בעיניך בבות’? מה מבדיל אותו מבתי ספר אחרים?

בעיני מה שממש מייחד את בות׳ זו הקהילתיות. זה מתבטא בכל מיני דברים. למשל:

  • ערבות הדדית: ישנה קהילה מאד תומכת בתוך בית הספר, עם סטודנטים מהמחזור וגם סטודנטים משנה מעל. למרות שבסוף אנחנו נבחנים אחד ביחד לשני על אותן משרות ותפקידים, זו אוירה שאין לה מקום בבות׳. יש כאן רשת תמיכה מאד חזקה, והצלחה של חבר לא פחות חשובה מהצלחה אישית
  • חיבור עם בוגרים: בין אם בתהליך הקבלה, המחקר על בתי ספר שונים ואפילו הראיון עצמו, ובין אם בשליחת מיילים לבוגרים בחברות שונות, תמיד התקבלתי אופן נעים ותומך. ישנה תחושה שהצד השני באמת רוצה לעזור ולתמוך בהצלחה שלך.

מה תוכלי לספר על האוירה בביה”ס, על היחסים בין הסטודנטים ובינם לבין המרצים?

זה מאד שונה מהחוויה שלי מהתואר הראשון בארץ. בעיקר ביחד של חברי הסגל – הם נותנים תחושה שהם באמת פה בשביל ההצלחה שלנו, ולא רק בגבולות כיתת הלימוד, אלא גם אח״כ בחיים שאחרי התואר. יש חיבור אמיתי לתעשייה ופתיחות לחידושים ודברים שמגיעים מהשטח, דברים שלא ראיתי קוראים באקדמיה במקום אחר עד שהגעתי לפה.

מה תוכלי לספר על איזור הקמפוס והעיר?

בעוד שהאוניברסיטה נמצאת ב Hyde park, רוב הסטודנטים גרים בשכונה שנקראת ה loop, מדובר ממש במרכז שיקגו וזה איזור מאד נוח בהקשרי תחבורה ציבורית וגם מקומות עבודה לפרטנרים. שיקגו היא העיר השלישית הכי גדולה בארה״ב והיא גם מתנהגת ככזו – אין פה שום דבר שאי אפשר להשיג. אולי חוץ מקצת שמש וחום- בכל זאת, the windy city.

איך התמודדת עם נושא הויזה?

תהליך הוצאת הויזה אמור להיות יחסית פשוט. כיוון שעשיתי אותו בשלהי הקורונה זה היה די סיוט שלווה בהרבה חוסר וודאות אבל לשמחתי מאחורינו.

באיזור מאי בית הספר מנפיק טופס ספונסור לויזה. יש לשים לב שמרגע ההרשמה באתר האמריקאי, למעשה מחוייבים לבית הספר הזה. תמיד אפשר לשנות, אבל יש לקחת את זה בחשבון שזה תהליך. לאחר מילוי אינסוף פרטים מגיעים לשלב הראיון וקבלת הויזה. לראיון עצמו צריך להביא מסמכים שתומכים בבקשה (מכתב קבלה, מלגה, דרכים למימון התואר וכו׳) וגם בן-בת הזוג צריך להצטרך אם מוציאים ויזה גם עבורו. לארה״ב ניתן להיכנס עד 30 יום מתאריך תחילת התוכנית. התאריך הזה מצויין על הטופס שקיבלתם מבית הספר.

מה אהבת במיוחד בביה”ס ובתוכנית? האם יש שיעורים או מועדונים שאת יכולה להמליץ עליהם?

באופן אישי ממש אהבתי את competitive strategy שמעובר ע״י פרופ׳ וולמנס! זה היה סיפתח מעולה לסמסטר הראשון פה.