מרכיבי האפליקיישן לתוכניות ה-MBA המובילות

כדי להתקבל לאחת מתוכניות ה-MBA המובילות בעולם, צריך להגיש בקשת קבלה – "אפליקיישן".  

להלן מרכיבי בקשת הקבלה. מתחת לכל מרכיב ציינו את משקלו מתוך סך שיקולי הקבלה ואת האפשרות לשפרו בעתיד.
בד"כ ועדות הקבלה של תוכניות ה-MBA המובילות לא קובעות משקלים קשיחים כפי שעשינו להלן. המשקלים להלן נבנו כדי לסייע לך לקבל מושג כללי על שיקולי הקבלה מתוך ניסיוננו ומשיחות עם ועדות הקבלה. המשקלים בפועל גם משתנים מאוניברסיטה אחת לשניה.
כאשר נתון מסוים הוא קיצוני לאחד הצדדים, משקלו היחסי בד"כ גדל.

15% משיקולי הקבלה.
בד"כ ניתן לשפר את המסמך (להגיש מחדש) אחת לשנה.
10-15% משיקולי הקבלה.
בד"כ ניתן לשפר את ההמלצות או את חלקן (להגיש מחדש) אחת לשנה.
15-20% משיקולי הקבלה.בד"כ ניתן לשפר את החיבורים (להגיש מחדש) אחת לשנה.
לעיתים יתחשבו בחיבורים הקודמים שהגשת גם אם תגיש חדשים לאחר שנה.
20% משיקולי הקבלה.
איזה ציון GMAT צריך כדי להתקבל?

בד"כ מתקבלים לכל תוכנית MBA, בכל שנה, מועמדים שפער ציוני ה-GMAT שלהם הוא 140 נקודות ויותר. לדוגמא, בכל שנה מתקבלים להרוורד, וורטון, קולומביה וכו' מועמדים עם GMAT של 620, ונדחים, למרות הציון הגבוה, מועמדים עם GMAT של 760 ויותר.

להלן הערכת סדרי גודל גסים של ההתייחסות ל-GMAT בוועדות הקבלה.
מימין ציינו את דירוג התוכנית מבין תוכניות ה-MBA בעולם, אח"כ את ציון ה-GMAT שבאופן סביר ניתן להתקבל איתו, אם כי הוא צפוי לעורר concern מסויים בוועדת הקבלה (בד"כ יש כאלה שיתקבלו גם עם פחות), אחריו את ציון ה-GMAT אשר לא יהווה concern מבחינת וועדת הקבלה (כלומר, לא יהיה צריך לאזן אותו ע"י נתונים חזקים אחרים) ואחריו את ציון ה-GMAT אשר ייחשב ל"חזק" ויוכל לאזן חולשות אחרות בנתוני המועמד.
כאשר ציון ה-GMAT הוא קיצוני לאחד הצדדים, משקלו היחסי בד"כ גדל.

1-10: + 650, + 700, + 730

11-20: + 630, + 680, + 720

21-30: + 600, + 650, + 700

30-50: + 580, + 640 , + 680

את ה-GMAT ניתן לשפר אחת ל-16 יום. בד"כ ועדות הקבלה לוקחות בחשבון את הציון הגבוה ביותר בלבד.
לעיתים קרובות אנו רואים כי הציון השני גבוה משמעותית מהציון הראשון.

20% משיקולי הקבלה.
בד"כ, המקום היחסי בשכבה (למשל: 20% עליונים, 40% עליונים, הצטיינויות) הוא החשוב מבחינת ועדת הקבלה.
פחות חשוב (במקרה של ישראלים) המוסד בו קיבלת את התואר (תיתכן עדיפות קטנה לאוניברסיטה על פני מכללה).
בבתי"ס בהם כל אפליקיישן של ישראלי נקרא גם ע"י ישראלי (למשל: Kellogg, אך שים לב כי שיטת בדיקת הבקשות משתנה משנה לשנה) תהיה חשיבות גבוהה יותר (באופן משמעותי) לזהות המוסד בישראל בו קיבלת את התואר. כנ"ל גם במקרים בהם מבצע ישראלי את שלב הראיון.

אין צורך בתואר ראשון בתחום העסקים. למעשה, לעיתים תואר ראשון "מיוחד" יחסית יקבל התייחסות חיובית כיוון שוועדות הקבלה מעוניינות לגוון את הרקע של הסטודנטים המתקבלים לתוכנית ה-MBA.

לעיתים קרובות ניתן "לאזן" ציונים חלשים במידת מה ע"י לקיחת קורסים אקדמיים משלימים/מתקדמים (למשל, באוניברסיטה הפתוחה) וקבלת ציונים גבוהים בהם.
למשל, אם נראה מציוני התואר כי הינך חלש בצד המתמטי – תוכל לעשות קורס אקדמי במתמטיקה ולאזן קצת את הרושם אם תצטיין בו.

10% משיקולי הקבלה (במקרה של ראיון לפני הגשת הבקשה).
20% ויותר (משיקולי הקבלה במקרה של ראיון לאחר סינון ראשוני.)מרבית בתי הספר מחליטים לאחר סינון ראשוני של בקשות הקבלה אם לזמן אותך לראיון. מיעוטם של בתי הספר דורשים שתעבור ראיון (בארץ, בקמפוס או בטלפון) עוד לפני שתגיש את האפליקיישן. משקל הראיון גבוה במקרה הראשון, ונמוך יותר (סדר גודל של 10% להערכתנו) במקרה השני.
ברוב האוניברסיטאות יהיה "סף" מסויים שכדאי לעבור. אם עברת את הסף, הנע בד"כ בין 240 ל- 270 עבור מבחן ה- CBT, או בסביבות ה-100 עבור מבחן ה- IBT, אזי החשיבות של הציון עצמו נמוכה.

פחות מרבע מהפונים מתקבלים לתוכניות ה-MBA המובילות בעולם. ארינגו עוזרת למועמדים להתקבל על ידי הכנת החיבורים, ההמלצות וקורות החיים בצורה אפקטיבית.

Ross

אוניברסיטת מישיגן

חושבים על הרשמה ל - TOP 10 MBA?

ארינגו יכולה לעזור לך להגשים חלום!

האם ארינגו באמת יכולה לשפר את סיכוייך?

התוצאות שלנו מדברות בעד עצמן