ממשל

תואר שני בממשל או מדיניות ציבורית הוא תכנית ללימודים מתקדמים שמטרתו לספק לסטודנטים כישורים אנליטיים וניהוליים ולהכשירם לעסוק בעתיד בתפקידי הנהגה, ממשל ציבורי ומלכ"רים, תוך הבנה של הנושאים המורכבים הניצבים בפני המנהיגים ברמה המקומית והלאומית. תארים כאלה בדרך כלל משלבים לימודים עיוניים והכשרה אנליטית-כמותית עם התנסות מעשית בפרויקטים של ממשל ומדיניות.

אחד מבתי הספר הבולטים לממשל הוא Harvard Kennedy School  שמציע מגוון תארי מאסטר בתחומי ממשל ומדיניות ציבורית (MPP, MPA, MPA2, MC/MPA) וכן תוכניות דוקטורט. אגב, ישראלים שמעוניינים להתקבל ללימודים ב-HKS  יכולים להיעזר בקרן ווקסנר שמעניקה מלגות ללימודים לתואר MPA.

 

בין תחומי ההתמחות הספציפיים של תוכניות במדיניות ציבורית ניתן למצוא:

–          ניהול ערים ומדיניות אורבנית

–          מדיניות סביבתית וניהול

–          מדיניות בריאות וניהול

–          ניהול טכנולוגיות ומידע

–          ניהול מלכ"רים

–          מימון ותקצוב ציבורי

–          מנהל ציבורי

–          ניתוח מדיניות ציבורית

–          מדיניות חברתית

Top Programs

להלן בתי הספר הטובים ביותר ללימודי מדיניות ציבורית בארה"ב ע"פ הדירוג של US News:

    • Indiana University—​Bloomington
    • Syracuse University (Maxwell)
    • Harvard University (Kennedy)
    • Princeton University (Wilson)
    • University of Georgia
    • University of Southern California (Price)
    • University of Washington (Evans)
    • University of California—​Berkeley (Goldman)
    • University of Michigan—​Ann Arbor (Ford)
    • University of Minnesota – Twin Cities (Humphrey)
    • New York University (Wagner)
    • University of Texas – Austin (LBJ)
    • Arizona State University
    • Carnegie Mellon University (Heinz)
    • Duke University (Sanford)
    • George Washington University (Trachtenberg)
    • Chicago (Harris)
    • University of Wisconsin—​Madison (La Follette)
    • American University
    • Columbia (SIPA)

מהן דרישות הקבלה?

כדי להתקבל ללימודי תואר שני בממשל ומדיניות ציבורית יש להגיש "בקשת קבלה" ("אפליקיישן") דרך אתר ביה"ס. להלן מרכיבי בקשת הקבלה (המשקלים של כל אחד מהם משתנים מאוניברסיטה אחת לשניה):

 

"רקע אישי" ו/או קורות חיים

מומלץ לכתוב CV של עמוד אחד המתמצת את הרקע האקדמי והמקצועי ומבליט את ההישגים ונקודות החוזק של המועמד.

חיבורים או Personal Statement

המועמד יצטרך לכתוב חיבורים או 'הצהרת כוונות' בהם יפרט את הרקע שלו, הסיבות בגללן הוא מעוניין בתואר, תחומי העניין שלו ותוכניותיו האקדמיות/מקצועיות לעתיד. החיבורים נחשבים למרכיב החשוב ביותר באפליקיישן, וחשוב לכתוב חיבור מעניין, אותנטי וייחודי שיבליט את המועמד לעומת השאר, וכמובן להתייחס למגבלת המילים שציין ביה"ס.

ציון GMAT/GRE (בדרך כלל לא מוגדר ציון מינימלי לקבלה)

ציון GMAT תקף לחמש שנים וניתן להיבחן מספר פעמים כדי לשפר את הציון. בדרך כלל ועדות הקבלה לוקחות בחשבון את הציון הגבוה ביותר בלבד.

ציוני התואר הראשון (כולל הגשת גליונות ציונים)

בד"כ, המקום היחסי בשכבה (למשל: 20% עליונים, 40% עליונים, הצטיינויות) הוא החשוב מבחינת ועדת הקבלה. פחות חשוב המוסד בו קיבלת את התואר (תיתכן עדיפות קטנה לאוניברסיטה על פני מכללה).

ציון מבחן ה-TOEFL (מבחן אנגלית)

מועמד ממדינה שאינה דוברת אנגלית שעשה את התואר הראשון באוניברסיטה בה שפת ההוראה אינה אנגלית יצטרך להיבחן במבחן ה-TOEFL. חלק מהאוניברסיטאות דורשות ציון מינימום מסוים.

2-3 המלצות

המועמד יידרש לספק המלצות מאנשים שיכולים להעיד על יכולותיו וכישוריו האקדמיים והמקצועיים, בדרך כלל פרופסורים/מרצים או מעסיקים. חשוב לבחור אנשים המכירים היטב את המועמד ופועלו שיכולים לספק המלצה חזקה ונלהבת הכוללת גם דוגמאות ספציפיות, ולאו דווקא אדם בכיר ומפורסם.

צרו קשר עם ארינגו להתנעת תהליך היעוץ