די לאופולד, שעומדת בראש ועדת הקבלה של תוכנית ה-MBA בהרוורד, התראיינה לוול סטריט ג'ורנל וסיפרה על תהליך הקבלה לתוכנית. להלן כמה נקודות מעניינות שעלו בראיון:
רק 12% מהמועמדים לתוכנית בשנה שעברה התקבלו לתוכנית מתוך יותר מ-9000. לאופולד קראה בעצמה את האפליקיישנס של 1800 המועמדים שזומנו לראיון, מתוכם התקבלו בערך מחצית. לאופולד סיפרה כי היא מקדישה בערך 30 דקות לכל אפליקיישן, וכי תהליך הסינון נועד כדי לדחות מועמדים בעלי תכונות שיפגעו בקהילה של הרוורד, כגון שחצנות. הרוורד מחפשים מועמדים שמפגינים בטחון ביחד עם צניעות.
בנושא החיבורים, מספרת לאופולד כי חשיבותם אינה גדולה כמו שנהוג לחשוב. "חלק מהמועמדים משקיעים יותר מדי בכתיבת החיבורים ומייחסים להם חשיבות מוגזמת. החיבורים מאוד עוזרים למועמד ומהווים נושא לשיחה בראיון, אך אנחנו לא מקבלים מועמד רק על סמך חיבור. החיבור צריך להיות כתוב בצורה כנה וברורה, ללא יותר מדי מונחים מקצועיים."
לגבי החיבור שבו מתבקש המועמד לספר על 3 הישגים, היא אומרת כי אמנם הדעה הרווחת היא שיש לכתוב על הישג אחד מקצועי, אחד אישי ואחד מתחום התרומה לקהילה, אך זה לא בהכרח מה שהרוורד מבקשים.
לגבי ההמלצות, אומרת לאופולד שהממליצים חייבים להכיר היטב את המועמד, בעיקר כדי לענות על שאלות כמו "תן דוגמא לביקורת הבונה החשובה ביותר שנתת למועמד", והמלצה טובה היא כזו שמשתמשת בפעלים רבים ולאו דווקא בתארים.
לגבי מועמדים שמסתכלים על פרופיל המתקבלים כדי להעריך אם הם מתאימים, אומרת לאופולד שהפרופיל הוא משהו שנוצר במקרה ולא משהו מתוכנן שמעיד על מה שהרוורד מחפשים במועמדים. כיום הרוורד מקבלים יותר מהנדסים מאשר בעבר, כמו גם יותר מועמדים עם רקע של יזמות ועם נסיון בינ"ל.
הכניסו אותי לעניינים (פונה בעוד יותר משנה)
