מהו מבחן ה-GMAT
מבחן ה- GMAT (או בשמו המלא – Graduate Management Admission Test) הוא מבחן אדפטיבי ממוחשב, אשר מסייע לפקולטות מובילות ברחבי העולם למיין מועמדים לתואר שני במנהל עסקים – MBA. המבחן מעריך יכולות אנליטיות ולוגיות, חשיבה כמותית, שליטה באנגלית, כתיבה ושילוב נתונים ממקורות מידע שונים. המבחן מתקיים במרכזי בדיקה מאובטחים בלמעלה ממאה מדינות בעולם, ובארץ הוא נערך ברמת-גן.
הגוף שכותב ובודק את המבחן הוא ה- GMAC (או בשמו המלא – Graduate management admission council). לפי נתוני ה-GMAC, בשנת 2014 התבצעו בעולם 243,529 בחינות GMAT, ובישראל התבצעו 1,730 בחינות.
מבנה מבחן ה-GMAT
מבחן GMAT מורכב מארבעה חלקים, עפ"י הסדר הבא:
- מטלת כתיבה (Analytical writing assessment) – חלק זה נמשך 30 דקות.
- חשיבה משולבת (Integrated reasoning) – חלק זה כולל 12 שאלות ונמשך 30 דקות.
- הפסקה – 8 דקות.
- חלק כמותי (quantitative) – חלק זה כולל 37 שאלות ונמשך 75 דקות.
- הפסקה – 8 דקות.
- חלק מילולי (verbal) – חלק זה כולל 41 שאלות ונמשך 75 דקות.
סה"כ משך המבחן הוא 3.5 שעות נטו. בסוף המבחן מקבל הנבחן ציון לחלק הכמותי בנפרד, ציון לחלק המילולי בנפרד, וציון משולב לשניהם, שהוא ציון ה-GMAT הכללי שלו. כמו כן מתקבל ציון לחלק החשיבה המשולבת, שאינו חלק מהציון הכללי. הציון על מטלת הכתיבה מגיע במייל לאחר כשבועיים שלושה, וגם הוא אינו חלק מהציון הכללי.
ציונים ב- GMAT
הציון הכללי ב-GMAT נע בטווח שבין 200 ו-800 נקודות, בקפיצות של 10 נקודות. הציון מורכב משני גורמים:
א. החלק הכמותי, בו טווח הציונים הריאלי הוא 7 – 51.
ב. החלק המילולי, בו טווח הציונים הריאלי הוא 7 – 45.
שני הציונים האלה משתקללים לציון הכללי שנע כאמור בין 200 ל-800.
ה- GMAC לא מפרסם את האופן בו הוא משקלל את הציונים, אולם נציג בפניכם מספר דוגמאות המבוססות על ציונים אמתיים על מנת לתת קנה מידה מסוים.
ציון 47 בכמותי ו-42 במילולי, הוביל לציון כללי של 730.
ציון 50 בכמותי ו-31 במילולי, הוביל לציון כללי של 680.
ציון 43 בכמותי ו-39 במילולי, הוביל לציון כללי של 660.
ציון 49 בכמותי ו-27 במילולי, הוביל לציון כללי של 620.
בנוסף, ישנם שני חלקים בבחינה שהציון בהם אינו נכלל בציון הכולל:
א. מטלת כתיבה, בה טווח הציונים הוא 0 – 6 נקודות בקפיצות של חצי נקודה.
ב. חשיבה משולבת, בה טווח הציונים הוא 0 – 8 נקודות בקפיצות של נקודה.
כאמור הציונים של חלקים אלה אינם משתקללים בציון הסופי, אולם יש לעבור בהם ציון סף מינימלי כדי להתקבל לאוניברסיטאות יוקרתיות בחו"ל.
מבחן אדפטיבי
באתר של GMAC מוסבר כי ה- GMAT הוא מבחן אדפטיבי (CAT – computer adaptive test). אבל מה זה אומר? באופן כללי, המחשב מנסה להתאים את עצמו לרמתו של הנבחן באמצעות שאלות ברמות שונות. האלגוריתם בו משתמש מבחן ה-GMAT מעלה או מוריד את רמת הקושי של השאלות לפי יכולתו של הנבחן. באופן כללי, תשובה נכונה על שאלה תגרום לכך שהשאלה הבאה תהיה קשה יותר, ותשובה שגויה על שאלה תגרום לכך שהשאלה הבאה תהיה קלה יותר. באופן זה האלגוריתם לומד מהן יכולותיו של הנבחן וכך קובע את ציונו. האופן המדויק בו פועל האלגוריתם הינו חסוי, וידוע באופן מדויק רק לעובדי ה-GMAC.
ישנן שתי תופעות הנגזרות מאופן פעולתו של האלגוריתם:
ראשית, לאחר מספר שאלות קטן יחסית המבחן הופך להיות קשה מאד לנבחן. כבר בשאלות הראשונות במבחן האלגוריתם מנסה לאתגר את הנבחן או הנבחנת, והוא עושה זאת על-ידי הצגה של שאלות בדרגות קושי שונות. ברגע שהאלגוריתם מזהה שהנבחן מסוגל לפתור שאלות ברמת קושי מסוימת, הוא בודק האם הנבחן מסוגל לפתור שאלות ברמת קושי גבוהה יותר. לפיכך, המבחן בכל מקרה מרגיש קשה, ללא קשר לרמתנו המתמטית או המילולית, כיוון שהאלגוריתם מציג בפנינו משלב מאד מוקדם במבחן שאלות שהן פחות או יותר בשיא היכולת שלנו.
תופעה שנייה הנגזרת מן האדפטיביות של המבחן היא שכמעט בלתי אפשרי לסיים את המבחן ללא טעויות. גם אם נבחנת היא בעלת יכולות גבוהות ביותר, עדיין האלגוריתם ינסה לקבוע את רמתה המדויקת על ידי הצגת שאלות ברמה גבוהה מאד. מניסיוננו גם תלמידים שקיבלו ציונים גבוהים מאד במבחן עדיין טעו בלא מעט שאלות במהלכו.
מיתוסים נפוצים על מבחן ה-GMAT
10 השאלות הראשונות הן החשובות ביותר
לא נכון. במדריך הרשמי שמפרסם ה-GMAC מופיע ההסבר הבא: "אכן עשר השאלות הראשונות במבחן מספקות לאלגוריתם הערכה ההתחלתית על רמת הנבחן, אולם זוהי רק הערכה ראשונית. ככל שהנבחן מתקדם במבחן, האלגוריתם מתקן את עצמו על סמך התשובות בשאלות הבאות. הוספת זמן לעשר השאלות הראשונות עלולה לפגוע ביכולתו של הנבחן לסיים את הבחינה כראוי". מניסיוננו אין הבדל משמעותי בין טעויות ב-10 השאלות הראשונות במבחן ובין טעויות ב-10 השאלות האחרונות.
לא חייבים לסיים את המבחן
חשוב מאוד לסיים את המבחן! אם לא נספיק את השאלה האחרונה או את שתי השאלות האחרונות, הרי שהפגיעה בציון תהיה יחסית נמוכה. עם זאת, אם לא נספיק את חמש השאלות האחרונות בחלק הכמותי הרי שהמשמעות עלולה להיות ירידה של כ-4-5 נקודות בציון.
השאלה הראשונה היא בדרגה בינונית
לא מדויק. ברוב המקרים השאלה הראשונה אינה קלה, אלא דווקא די קשה. לא צריך להתרגש אם התקשינו בה, יש עוד המון שאלות בדרך בהן נוכל לתקן את ה"רושם הראשוני" שיצרנו על האלגוריתם. יתרה מכך, גם אם נטעה ב-2-3 השאלות הראשונות, ולאחר מכן נחזור לרמתנו הרגילה, הרי שהפגיעה בציון לא תהיה משמעותית.
קיבלתי שאלה קלה, זה אומר שאני הולך לקבל ציון ממש גרוע
לא מדויק. מניסיוננו, גם נבחנת שמקבלת ציון גבוה מאד רואה לא מעט שאלות בדרגת קושי בינונית ומטה. יש לכך שני הסברים פשוטים: ראשית, יש מספר שאלות פיילוט בבחינה. שאלות אלו אינן נכללות בציון ואינן קשורות לרמתו של הנבחן, הן נועדו לבחון שאלות שיכנסו בעתיד למאגר השאלות. שנית, שאלות קשות בנושא מסוים עשויות להסתיים, ואז נקבל שאלות קלות יותר לשם ביסוס ההערכה של האלגוריתם. באופן כללי יש לקחת בחשבון כי קשה לנו להעריך תוך כדי מבחן את רמתה של שאלה. כך למשל שאלה מסוימת עשויה להראות במבט ראשון קלה, אולם כשנחקור ונבין אותה יותר לעומק נגלה כי היא קשה מאד, וכמובן גם להיפך. לפיכך, רצוי מאד להימנע מנסיונות להעריך את הציון שלנו תוך כדי מבחן.
יש 2 דקות לשאלה בחלק הכמותי, ו-1:50 בחלק המילולי
אם נחשב באופן טכני את מספר הדקות שיש להקדיש לכל שאלה במבחן, אכן אלו הממוצעים לשאלה. עם זאת, מדובר כאמור בממוצע. בפועל, ישנן שאלות קלות יותר העשויות להיפתר אפילו בדקה, ומנגד שאלות קשות שנצטרך להשקיע בהן 3 דקות על מנת לפתור כראוי. בנוסף, יש לקחת בחשבון כי חלק גדול מהתלמידים מדלגים מדי פעם על שאלות על מנת להשאיר זמן לעבודה רגועה על שאר השאלות.
השיטות שלמדתי בפסיכומטרי יוכלו לשמש אותי גם ב- GMAT.
לא מדויק. אכן יש דמיון מסוים בין שני המבחנים, אולם כאשר בוחנים את המצב לעומק מגלים כי רב השונה על הדומה.
ראשית, ישנם סגנונות שונים של שאלות. כמעט חצי מהציון בכמותי נקבע על ידי שאלות הנקראות Data sufficiency. מדובר בשאלות מתוחכמות ומורכבות, אשר אינן דומות כלל לשאלות בפסיכומטרי. בחלק המילולי מופיעות שאלות Sentence correction רבות. גם כאן מדובר בשאלות קשות ביותר, הדורשות גישה ייחודית.
שנית, בכל חלקי המבחן נדרש ידע נקודתי שאינו דומה לידע בפסיכומטרי. כך למשל בחלק הכמותי עלינו לשלוט בסטטיסטיקה, משוואות ריבועיות, פונקציות על מערכת צירים, ובחלק המילולי יש לשלוט בדקדוק אנגלי.
המועמדות שלי נפגעת אם עשיתי GMAT יותר מפעם אחת
ממש לא. ניתן לגשת ל-GMAT עד 5 פעמים בשנה, ובמרווחים של 16 יום בין בחינה לבחינה. האוניברסיטאות בחו"ל אכן יכולות באופן תיאורטי לראות כמה פעמים ניגש המועמד למבחן ה-GMAT, אולם כל עוד באחד הציונים הוא מגיע אל הרף הנדרש, הרי שאין משמעות לציונים הנמוכים יותר. כמו כן, לאחרונה הצטרפה אופציית ביטול ציון, כך שאיש לא יכול לדעת שניגשתי לבחינה אם איני רוצה בכך.
האם ללמוד לבד או לקחת קורס?
מניסיוננו, גם התלמידים המוכשרים ביותר זקוקים להכוונה מקצועית ב-GMAT. הציון אליו שואפים המועמדים הוא גבוה ולכן מחייב הישגים גבוהים בכל התחומים של הבחינה. רצוי לא להתפשר על:
- מורים מומחים.
- שיטות לימוד אמיתיות המבוססות על מחקר מעמיק ומקיף.
- התאמה לצרכיו של המועמד.